כרתי על שולחן ערוך יורה דעה צ״ו

1 צנון דעת המחבר הואיל והם חריף משוי' לי' לנ"ט בר נ"ט כחד נ"ט אף דבנתבשל לא אמרינן כן טעם חריף משוי לי' יותר פר"ח חולק ועיקר כמחבר:

2 שאינו מקונח היינו בידעינן ודאי אבל סתם סכין סגי בקליפה

3 יטעמנו ומותר לכתחילה על סמך טעימה זו פר"ח ודלא כהש"ך

4 דה"ה לאינו ב"י דחורפא משוי לי' לשבח:

5 כנגד מה שנגע להסכין היינו אם הוא פתוח מכדי נ"ט הא בלא"ה סגי בס' נגד נטילה

6 כנגד כל צנון דכל חתיכה קטנה בלע ואם הסכין קטן ממנו א"צ רק נגד מקום סכין וזהו לר"א אבל לר"ת דחנ"נ בכל איסורים צרוך לשער נגד כל צנון אף דגדול מסכין דכל חתיכ' נ"נ וכתב הש"ך היכי דבעי נ"מ ונתבשל צריך ס' נגד נ"מ אבל לא נגד כל צנון דלא אמרי' בי' איסור דבוק ולא כמהר"מ לובלין:

7 הירק וכו' מ"מ יש בהו חריפות קצת וכן זנבות וצריך קליפה ת"ח:

8 ואם ספק וכו' הש"ך ופר"ח השיגו כיון דאם חתך ודאי אסור דהוא ודאי דבר חריף ה"ל ספק תורה להחמיר רק או"ה מיירי דלא ברירא לן דהוא דבר חריף וצריך ישוב לדבריהם דהא יש לירק ההוא חזקת היתר והעמד הדבר על חזקתו דלא נחתך בסכין של איסור ואף בשל תורה אזלינן להקל

9 תבלין וכו' דס"ל חורפא דתבלין ודוחקא דסכינתא עדיף מנתבשלו ומשויא לי' לשבח

10 ויש אוסרין דחורפ' משויא לשבח ועיין מ"ש פלתי דלא אסרה תורה אלא בת יומא ולא חיישינן דישתמש בו דבר חריף: